1. תנועת ההשכלה והמהפכה הצרפתית

האמונה המרכזית של תנועת ההשכלה, שכונתה גם הרציונליזם, הייתה כי השכל האנושי הוא המכשיר היחידי שיש בידי האדם על-מנת להבין את העולם והטבע. ההיגיון האנושי הוא מה שמבדיל בין האדם לחיה, והוא המאפשר לאדם לשלוט בעולם.

הרציונליסטים האמינו כי היוצר האנושי: המדען, האמן, הסופר - הוא גאון, ותפקידו הוא קידום האנושות למען עתיד טוב יותר. המצאות חדשות בתחום הטכנולוגיה, למשל, יובילו לשחרור הפועלים מעבודת כפיים, הייצור החקלאי יגבר ויחוסלו סופית תופעות של רעב ומחלות. הכלכלה תפרח והעולם יהפוך תוך מספר שנים לגן-עדן. האדם הפשוט יוכל לנצל את זמנו החופשי ללימוד וחשיבה, ויהפוך לחבר מועיל ותרבותי בחברה האנושית.

התוצאה הסופית תהיה חברה אידיאלית, בה ישלוט האדם ההגיוני, ולא יהיו יותר רעב, מלחמות, בורוּת ופשע.

אנשי ההשכלה ראו בשכל ובהגיון הבריא את הפתרון לכל בעיות האנושות.

 

2. האמנות כמייצגת את רעיונות ההשכלה

תנועת ההשכלה והרעיונות החדשים שלה על מרכזיות האדם וחשיבות השכל האנושי הם שהביאו את המהפכה הצרפתית והחדירו את רעיונות המדינה והאזרחות (רעיונות שנתפסו כאידיאלים והביאו להחלפת השלטון המלוכני ברפובליקה, שלטון העם).

כדי לקדם את רעיונות ההשכלה בקרב העם התגייסה האומנות שתפקידה בעיני האמנים הניאו קלאסיים, ללמד את הערכים הנכונים, ולהביא אל ההמון את הרעיונות החדשים של תנועת ההשכלה, ממש כמו המדען או הסופר.

 

אומנות אקדמית והסלון

בתקופת ההשכלה הוקמה האקדמיה והאקדמיות יצרו את המושג "אומנות אקדמית": אומנות הכפופה לחוקים נוקשים ולסדר-חשיבות (היררכיה): התמונות ההיסטוריות נחשבו לחשובות ביותר.

האקדמיה גם הקימה את תערוכת "הסלון" השנתית, בה הוצגו יצירות של האומנים הלומדים במוסד. כמו כן יכלו אומנים מחוץ לאקדמיה להציג מועמדות להיכנס לתערוכה, כשוועדות שופטים מטעם האקדמיה היו יוצרות סלקציה חמורה.

 

3. תגובת נגד אמנותית לרוקוקו

עידן הרוקוקו קדם לניאו-קלאסיקה, והניאו קלאסיקה היה תגובת נגד לרוקוקו

(הרוקוקו:  הרוקוקו התאפיין בשימוש בעולם דימויים פנטסטי, מוקצן של נסיכים ונסיכות ומלאכים קטנים.

סגנון הציור היה מוגזם ועמוס בצבעים בוהקים, גופות , ריבוי דימויים וניסיון ליצירת מראות קיצוניים ובלתי מתקבלים על הדעת. בדרך-כלל נוטים מבקרי האומנות להתייחס בזלזול לסוג כזה של אומנות.

​

4. גילוי פומפי

אחד הגילויים שהשפיע מאד על אמני הניאו קלאסיקה היה גילוי העיר פומפיי. פומפיי הייתה עיר שנקברה לאחר התפרצות הר געש. היא כוסתה באבק ובשנת 1748 במהלך חפירות ארכיאולוגיות היא התגלתה.

הפיסול, ציורי הקיר, הכלים והארכיטקטורה שנתגלו בהן הפכו לדבר שבאופנה. הניקיון והסדר המופתי של יצירות אלו החזירו את האידאל הקלאסי לגדולתו. והשפיע על האמנים

הניאו קלאסיים שניסו לחקות ביצירותיהם את העולם הקלסי של יוון ורומא.

​