האמונה המרכזית של תנועת ההשכלה, שכונתה גם הרציונליזם, הייתה כי השכל האנושי הוא המכשיר היחידי שיש בידי האדם על-מנת להבין את העולם והטבע. ההיגיון האנושי הוא מה שמבדיל בין האדם לחיה, והוא המאפשר לאדם לשלוט בעולם.

הרציונליסטים האמינו כי היוצר האנושי: המדען, האמן, הסופר - הוא גאון, ותפקידו הוא קידום האנושות למען עתיד טוב יותר. המצאות חדשות בתחום הטכנולוגיה, למשל, יובילו לשחרור הפועלים מעבודת כפיים, הייצור החקלאי יגבר ויחוסלו סופית תופעות של רעב ומחלות. הכלכלה תפרח והעולם יהפוך תוך מספר שנים לגן-עדן. האדם הפשוט יוכל לנצל את זמנו החופשי ללימוד וחשיבה, ויהפוך לחבר מועיל ותרבותי בחברה האנושית.

התוצאה הסופית תהיה חברה אידיאלית, בה ישלוט האדם ההגיוני, ולא יהיו יותר רעב, מלחמות, בורוּת ופשע.

אנשי ההשכלה ראו בשכל ובהגיון הבריא את הפתרון לכל בעיות האנושות.  

דמות האדם על-פי הניאו-קלאסיקה:

האדם הוא הגיוני הוא פועל באופן מאופק ורציונאלי בעולם. לכל דבר שקורה יש סיבה הגיונית. האדם הוא ערכי והוא יעשה הכול למען הערכים שלו שרוצים להפוך את העולם לעולם יותר טוב, (רציונאלי).

​